ת"א
בית משפט השלום בחיפה
|
1213-07
04/03/2013
|
בפני השופט:
חנה לפין הראל
|
| - נגד - |
התובע:
איוב זאהר
עו"ד סליבא סאמר ואח'
|
הנתבע:
1. נג'ם פריד ובניו 2005 בע''מ
2. הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ
עו"ד ש. אייל ואח'
|
| פסק-דין |
התובע, מר איוב זאהר יליד
1979, טכנאי קירור נפגע בתאונת עבודה ביום
22.6.05 בשעות אחה"צ כאשר עסק בפירוק חדר קירור במעדניית "שאדי" בשפרעם.
לצורך פירוק החדר יש לפרק זויות נירוסטה המחברות בין הקירות לתקרה. התובע לא ידע לתאר את הזויות, אך מר נג'ם מטעם הנתבעת תארן: כ -
3 מ' אורך כל אחת.
התובע, נזקק לסולם לצורך כך ובמהלך העבודה בזויות אשר פרקו הונחו / הושלכו על רצפת החדר.
במהלך העבודה, דלת החדר שהיתה פתוחה על מנת שיכנס אור, כי בחדר עצמו לא היתה תאורה, נסגרה והתובע מצא עצמו בעלטה מוחלטת. קריאותיו לעזרה לא נענו ועל כן ירד מן הסולם על מנת לגשש דרכו אל הדלת ולפתחה. תוך כדי ירידה מן הסולם החליק, נפל ונפצע. זו גירסת התובע לנסיבות פציעתו נשוא התביעה.
התובע נפצע באצבע השניה בידו השמאלית; הוא נחתך, ונפגע גם הגיד המיישר. התובע נזקק לתפירת החתך ולטיפולים שונים. בסופו של ההליך במל"ל נקבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור
7% על פי ס'
44 (3) לתקנות המל"ל, העוסקת בקשיון נוח. הנכות מיום
3.9.05 המל"ל לא מצא לנכון לקבוע החמרת מצב כי התובע חזר לעבודה.
התובע קיבל בזמנו מהמל"ל
10,191 ש"ח דמי פגיעה ומענק.
התובע טען כי עד היום נשאר מוגבל בתנועותיו, והכרח גם בעבודתו ונגרמים לו הפסדי שכר ונזקים אחרים כמפורט בתביעה ובתצהיר.
הנתבעת היא מעבידתו של התובע אשר שלחה אותו לעבודה זו, והתובע סבר כי התרשלה בקיום חובותיה כלפיו כמעבידה, ובגלל רשלנות זו הוא נפצע וניזוק, ועל כן חבה היא בפיצוייו.
עיקר הרשלנות המיוחסת לנתבעת היא כי לא דאגה שיעבוד במקום בו יהיה מקור אור, ושלחה אותו גם ללא עזרה נוספת. יש בכך גם משום הפרת חובה חקוקה של סע'
185
(א) לתקנות הבטיחות (עבודות בנייה) תשמ"ח
1988.
במצב זה היה עליה לצפות, כי חשיכה אם תשתרר לגרם לנפילה ולפציעה.
בנוסף לא ספקה לתובע משטח עבודה ראוי שכן הסולם אינה עונה על התקנות הדורשות עבודה על משטח מגובה מסויים ולא סולם. ובכך גם הפרה חובה חקוקה.
הנתבעת לא הכחישה כי התובע היה עובדה, אך מטילה את אחריות לפציעתו, עליו:
לו היה פועל כשורה וכראוי, לא היה נפצע. בנוסף טענה הנתבעת לאשם תורם, ולחוסר קשר סיבתי בין התנהגותה לבין הפצוע. עוד טענה כי הפציעה אינה כה חמורה והתובע אינו סובל מכל הגבלה,
ראייה המל"ל לא הפעיל את תקנה
15.
מטעם התובע העיד התובע בלבד וכן הוגשו מסמכים שונים ביניהם מסמכים רפואיים, כולל חוות דעת המומחה מטעמו ד"ר אסעוד נעים אשר קבע אף הוא כי נותרו
7% נכות, תלושי שכר ומסמכי המל"ל.
מטעם הנתבעת העיד מר אלי נג'ם מבעלי הנתבעת
1:
עדותו נדרשה לעניין תיאור העבודה - עבודה פשוטה שאינה מצריכה אמצעי בטיחות מיוחדים ודי בעובד אחד ומברגה לשם כך.
התובע היה עובד מנוסה ובעל ידע. לגרסתו, התובע אכן הודיע לו כי נפצע במהלך פירוק הזויות אך לא אמר לו כי נפל מן הסולם או כי הדלת נסגרה.
גובה החדר הוא
2.3 מ' ובגובה כזה כאשר גובה של התובע עצמו הוא
1.78 אין מקום למשטח עבודה.